פסק-דין בתיק ת"מ 7492-02-11

: | גרסת הדפסה
ת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
7492-02-11
27.6.2011
בפני :
יגאל גריל ס. נשיא

- נגד -
:
אבראהים עבדלטיף חג'אזי
עו"ד מ. ערמוש ואח'
:
תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
עו"ד אלי אליאס ואח'
פסק-דין

א.      התובע, אברהים עבדלטיף חג'אזי (להלן: "התובע") הגיש ביום 3.2.11 בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כנגד תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ (להלן: "הנתבעת").

ב.       תאגיד המים כולל עשרה יישובים ובהם גם טמרה, מקום מגוריו של התובע.

בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען שבמחצית חודש נובמבר 2009 נתקבלה אצל התובע חשבונית מס שהופקה ביום 1.11.09 לתקופה שמאוגוסט 2009 עד 30.9.09 ולפיה נדרש התובע לשלם בגין צריכת מים סכום של 158.70 ש"ח (כולל מע"מ). תאריך קריאת מד המים היה 30.9.09.

נטען בבקשה שבמחצית ינואר 2010 קיבל התובע חשבונית מס שהופקה ביום 7.1.10 לתקופת חשבון מיום 30.9.09 עד 13.12.09 בה נדרש התובע לשלם בגין צריכת מים סכום של 3,301.20 ש"ח (כולל מע"מ).

סכום זה כלל סך של 2,130.70 ש"ח עבור צריכה של 106.53 מ"ק כהיטל בגין צריכת מים עודפת ("היטל בצורת").

ג.       נטען בבקשה שהנתבעת ביצעה מדידות מים ברווחי זמן העולים על הקבוע בחוק (דהיינו, מעבר ל-60 ימים), וכפועל יוצא מכך שליחת הודעת התשלום ובה הדרישה לתשלום בגין אספקת המים מנוגדת ל"כללי המים", ל"תקנות מדידת המים", וכן לחוק ההתייעלות הכלכלית, תשס"ט - 2009.

לטענת התובע חרגה הנתבעת מכללים שנקבעו לה בכללי המים, שאינם מתירים כל חריגה מביצוע מדידת המים "אחת לחודשיים לפחות" ולכאורה חרגה הנתבעת מסמכותה בכך שהיא מדדה את כמות המים בחריגה של 13 ימים שבהם חוייב התובע בתעריף מקסימאלי עבור כל מטר מעוקב, וכמו כן, בהיטל צריכה עודפת (היטל בצורת).

ד.       נטען בבקשה שהתביעה היא בעיקרה דרישה להחזר הפרש התשלומים שנגבו על-ידי הנתבעת בגין צריכה עודפת של מים ו/או ששולמו בתעריף מקסימאלי ו/או עבור כל מטר מעוקב שחוייב בתשלום היטל צריכה עודפת בגין ביצוע מדידה בתקופה החורגת משישים הימים, וזאת בניגוד לתקנות, לכללים, ולחוקים.

לטענת התובע הוא חוייב בתשלום עבור 26 מטר מעוקב שלא כדין, בתעריף שכולל "היטל בצורת".

מציין התובע שלפי החלטת הממשלה שפורסמה ברשומות, החל מינואר 2010 עד אפריל 2010 הוקפא "היטל הבצורת". הנתבעת חייבת היתה לערוך מדידה אחת לשישים יום, בעוד שמדידת המים נעשתה לאחר 73 ימים ולכן חוייב התובע בתעריף גבוה בגין 13 ימים נוספים (ההפרש בין 60 יום ל-73 יום), שבהם צרך בערך 26 מטר מעוקב, וחוייב בגינם ב"היטל בצורת", בעוד שכמות זו של מים אמורה היתה להיות בגין 13 ימים בחשבון שמיום 30.11.09 עד 30.1.10 בפטור מ"היטל בצורת".

ה.      לטענת התובע הפרה הנתבעת את חובתה לקרוא מדי מים אחת ל-30 יום לפי תקנות מדידת המים, ואף תוך 60 יום לפי כללי המים, הואיל וכאמור היא ביצעה את המדידה תוך חריגה של 13 יום וחייבה את התושבים עבור 13 יום בדצמבר 2009, בהם חוייבו התושבים ב"היטל בצורת" עבור המטרים המעוקבים שהם צרכו, הגם שחל פטור מ"היטל בצורת". אילו בוצעו המדידות בתוך פרקי זמן של 60 יום (וללא חריגה מ-60 הימים), היה מתבצע החיוב לפי תעריף מים נמוך יותר מזה שבו חוייבו התושבים בפועל.

          כאן המקום להוסיף שסעיף 53(א) בכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988, קובע כי: "ספק ירשום את קריא מדי המים שבאמצעותו נמדדת כמות המים לצריכתו העצמית ולצרכנים המפורטים ברשיון, להם הוא מספק מים - אחת לחודש..."

          סעיף 53(ב) קובע כי: "ספק יודיע לצרכן, לפחות אחת לחודשיים, על תצרוכת המים שלו, בהתאם לקריאים האמורים בתקנת משנה (א)."

          (כללי מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988, נקראו בתחילה תקנות מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988, אולם בתיקון מיום 3.4.2011 (ק"ת תשע"א מס' 7004, עמ' 1028), שונה שמן לכללי מדידת מים (מדי מים)).

עם זאת, לעניין תאגידי מים וביוב, נקבעו כללים ספציפיים - כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009,  בהם נקבע בסעיף 9(א):

          "חברה תגבה את התעריפים הנקובים בכללים אלה רק על פי קריא מד-מים, שנעשה לפי תקנות מדי-מים אחת לחודשיים לפחות, ובסמוך לאחר מתן הודעה לצרכנים על צריכת המים שלהם כאמור באותן תקנות (להלן - ההודעה לצרכנים); לא תגבה חברה תעריפים כאמור אלא בדרך הקבועה בסעיף קטן זה."  (ההדגשה שלי - י.ג.)

התובע מציין שב-13 הימים העודפים (1.12.09 עד 13.12.09) הוא חוייב בגין 26 מטר מעוקב (2 מ"ק ליום) בתעריף מקסימאלי, וצריכת מים עודפת, בעוד שבגין אותם ימים הוא היה אמור להיות מחוייב בחודש פברואר 2010 לפי התעריף המינימאלי וללא חיוב של היטל צריכה עודפת, כך שבמקום החוב בגין 26 מטר מעוקב לדצמבר 2009 שעמד על 722.67 ש"ח, היה התובע אמור לשלם בפברואר 2010 סך של 210.75 ש"ח, משמע, הסכום שנדרש מן התובע שלא כדין עומד על 511.91 ש"ח.

ו.       התובע מעמיד את סכום התביעה בשם הקבוצה שהוא מייצג (כל לקוחותיה של המשיבה משנת 2009, עד הגשת התביעה, בערך כ-30,000 נפש, שהנתבעת גבתה מהם את סכום ההיטל בגין צריכה עודפת של 10 מ"ק לפחות מכל לקוח), על סכום של 4,430,025 ש"ח.

ז.       בתאריך 8.5.11 הגישה הנתבעת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. הנתבעת מודיעה שהיא תחדל מחיוב צרכנים כנטען בבקשה לאישור, דהיינו: קריאת מד מים תיעשה אחת לחודשיים לפחות, לפי כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תש"ע - 2009, ובכוונת הנתבעת לעמוד על הוצאת החיובים וגבייתם בדרך זו, לרבות בדרך של הנחיית קבלן הביצוע לעמוד בהתחייבותו החוזית לבצע קריאת מד מים אחת לחודשיים לפחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>